הלכות תפילת ערבית

ו אייר תשפ"ה | 04/05/2025 | 20:38

א.
מנהג טוב לקבוע עת ללימוד הלכה ומוסר בציבור, בין תפילת מנחה לתפילת ערבית, עד שיגיע זמן צאת הכוכבים לקריאת שמע בעונתה, ובזה זוכים לחבר יום בלילה בדברי תורה.

ב.
לדעת האריז"ל אין לומר שום מזמור קודם תפילת ערבית, וכן אין לומר במוצאי שבת את האלפא ביתא ושאר מזמורים שמוסיפים. ולכן נהגו בק"ק חסידים בית אל, שלא לאמר בערב ראש חודש מזמור "ברכי נפשי".
 

ג.
אין צריך לתת צדקה קודם תפילת ערבית שהרי זהו זמן דינים קשים, ומכל מקום אם בא עני ומבקש צדקה יתן לו כי מועלת ומגינה מן המזיקים.
 

ד.
כשיתחיל ברכות קריאת שמע יחבק ידיו, הימנית על השמאלית, ואם הוא מתפלל על פה יסגור עיניו, היות ויש טעם גדול על פי הסוד בסגירת העיניים בקריאת שמע וברכותיה של ערבית. ומיהו בערבית של שבת ויום טוב , לא יסגור עיניו בקריאת שמע וברכותיה.
 

ה.
מצוה מן המובחר להתפלל ערבית ולקרות קריאת שמע בלילה ודאי, דהיינו לפחות שלוש עשרה וחצי דקות לאחר השקיעהו, והטוב ביותר עשרים ושבע דקות אחר השקיעה. ומו"ר המקובל האלהי כמוהר"ר מרדכי שרעבי זצוק"ל, היה מנהגו להתפלל ערבית לאחר ששקעה החמה, ולא הקפיד להתפלל ערבית לאחר לילה ודאי. ומותר להתפלל ערבית מפלג המנחה, דהיינו שעה ורבע זמניות קודם צאת הכוכבים. ועתה נהגו להקל להתפלל מנחה וערבית יחד אחר פלג המנחה ואפילו דאיכא תרתי דסתרי, ובתנאי שמתפללין בציבור. ויש להם על מה שיסמוכו. ומכל מקום צריכים ליזהר לחזור ולקרוא קריאת שמע כשיהיה לילה ודאי, דהיינו, כעשרים ושבע דקות לאחר ששקעה החמה.
 

ו.
לאחר לשם יחוד, יאמר שלשה פסוקים, ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה, ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך, ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו, והם כנגד שלשה אבות שהם תיקנום, ואחריהם יאמר קדיש וברכו.
 

ז.
אומרים פסוקי והוא רחום יכפר וגו', ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו, וטעם אמירתם, למתק הדינים, ולהכניע ארבעה מזיקים המתעוררים בלילה, ובשבת ויום טוב  אין לאמרם.
 

ח.
כיון שענה אדם ברכו, אין לו להפסיק בדיבור כלל ובעוונותינו הרבים הרבה נכשלים בזה.
 

ט.
פיסוק הדברים של ברכה הראשונה הוא כך, מעריב ערבים בחכמה, ואחר כך פותח שערים בתבונה, וישים ריווח ביניהם כדי שיהיה נשמע "בחכמה" על מעריב ערבים, ותיבת "בתבונה" על פותח שערים, ואחר כך יאמר משנה עתים וכו' ברקיע כרצונו, וישים ריווח, ואחר כך יאמר בורא יומם ולילה, כי תיבת כרצונו קאי אדלעיל ואינה מקושרת עם בורא יומם ולילה. ומנהגנו לחתום בברכת "השכיבנו" "שומר את עמו ישראל מכל דבר רע לעד אמן".
 

י.
לכתחילה אין להתחיל לאכול סעודת קבע חצי שעה קודם זמן תפילת ערבית, והוא כחמש דקות לפני השקיעה שהוא כחצי שעה קודם זמן ק"ש, ובשעת הצורך שמוכרח לאכול, יקרא קריאת שמע בלא ברכותיה, ויעמיד שומר שיזכיר לו להתפלל, ויהא מותר לאכול לפני התפילה.
 

יא.
מי שאינו מוצא מנין לתפילת ערבית אלא אחר חצות לילה, עדיף להתפלל ביחידות לפני חצות לילה, מאשר להתפלל בציבור ואחר חצות לילה.
 

יב.
כדי לצאת מידי ספק, יש להשתדל לכתחילה לסיים את ברכת שומר את עמו ישראל לעד, יחד עם שליח הציבור, ואז יענה אמן, ומכל מקום מי שסיים את הברכה לפני שסיים שליח הציבור, ושומע את השליח ציבור או את חברו שחותם "גאל ישראל", או "שומר את עמו ישראל לעד", יענה אחריהם אמן. וכן אם שומע את חברו שמברך ברכת הנהנין, או ברכת המצוה, יענה אחריו אמן. אמנם באמצע ברכות של קריאת שמע של ערבית, אין עונים אמן של ברכות, אלא רק חמשה אמנים הראשונים של קדיש, כדין ברכות קריאת שמע של שחרית.
 

יג.
הנכנס לבית הכנסת להתפלל תפילת ערבית, ומצא ציבור שעומדים לעמוד בתפילת שמונה עשרה, עדיף יותר שיתפלל את התפילה כסדרה, ויקרא קריאת שמע בברכותיה ואחר כך יתפלל, אף שיפסיד על ידי זה תפילה בציבור.